צור קשר   אירועים   אודות   חדשות  
שפה      

 
תרבות >

מזון

 

החיים אף פעם לא היו קלים באיי מרשל: המאמץ הנדרש כדי לייצר מזון נשאר גדול והתזונה צנועה. דגים מהים המקיף את האיים היו כמובן תמיד מזון בסיסי, בעוד שהאדמה המצומצמת הניבה בקמצנות שלושה יבולים – פרי לחם, פנדנוס ועשב ביצות (swamp tare ), בנוסף לקוקוס הנפוץ. על ידי ניהול מיומן של האדמות הקשות, עיבודן תמך בקיום לאורך המאות במערכת שהותאמה בצורה מצוינת לדרישות האזור.
עצי הלחם מטופלים בקפדנות רבה כשהם צעירים: נוטעים אותם (ביום גשם) בבור בעומק של 30 ס"מ לפחות, הממולא בכל מיני קומפוסט. מוסיפים אדמה, לפעמים גם סיבי קוקוס רקובים, והשתילים מוגנים בגדר. את פרי הלחם מכינים בדרכים רבות כדי לגוון; אפשר גם לשמר אותו כמזון שלא בעונה. את הפנדנוס מגדלים מייחורי שורש, כשעליהם קשורים, תוקעים אותם לחור לח בשטח שנוקה משיחים ולא מטפלים בהם יותר מפני שאו שהם ימותו או ישאו פירות תוך שנה-שנתיים. גידול wetland tare
תלוי בהכנת בורות. חופרים אותם בעומק המתאים לצמחים להכות שורש במי התהום – שגובה פניהם משתנה עם הגאות – ונדרש הרבה טיפול כדי לספק לצמחים את צרכיהם כראוי מבלי להטביע את השורשים. בורות גדולים נחפרו במרכזם של האיים הגדולים יותר בעלי מי תהום קבועים; הגידול היה שיטתי ואינטנסיבי, תוך שימוש בכדים מעלי פנדנוס, יתדות רקבובית, והשגחה אינטנסיבית.

בצפון, שבו הגשם מועט, פותח גידול עשב arrowroot – המקור העשיר ביותר הקיים לעמילן. הצמח גדל עם מעט השגחה, אבל במצבם הטבעי השורשים שלו מרים. בתהליך הפיכת השורשים לקמח הם מקורצפים, מרוסקים, נחבטים ומנופים ניפויים חוזרים עד שמתקבל גוש פחמימות נקי, שאותו מייבשים בשמש. בשלב זה המרירות נעלמת והקמח היבש יכול להשמר כמעט בלי הגבלת זמן.

 

         
בניית אתרים:
רן רהב | קונסול כבוד של רפובליקת איי מרשל בישראל | טל: 03-7188555